הבלוג שלי

את הקופאיות לא מפנקים בשכר

שלי מגיבה לפרסום משכורות הבכירים במשק במאמר ב-The Marker: "בדרך אל הדיווידנד שכולנו אמורים ליהנות ממנו - בנו לעצמם המנכ"לים באמצעות שכרם המופרז תחנה, מסלול עוקף דיווידנד, שבה שלחו ידם אל הרווחים שלנו. וגם כעת, כשתשואות המניות בשפל, הם ממשיכים לשבת באותה תחנת לקיחה..."

יש לנו דרך, וכשיש דרך לא הולכים לאיבוד

שלי במכתב לפעילים: "ניהלנו מערכה על פניה של מפלגת העבודה ועל עתידה של הדרך הסוציאל דמוקרטית. את המאבק לשינוי נוביל מתוך המפלגה, ואל תיפול רוחכם, כי אנחנו בהחלט לא מעטים, ובעיקר צודקים. אנחנו צריכים להגדיל את כוחנו, מתוך המפלגה. יש לנו דרך, וכשיש דרך לא הולכים לאיבוד".

ישיבה עלובה בממשלה היא מוות מוסרי ופוליטי

שלי כותבת לצירי ועידת העבודה: "יש משברים שטומנים בחובם הזדמנות גדולה, וכזה הוא המשבר הזה. ישיבה באופוזיציה, התחדשות ערכית וארגונית, מאבק במדיניות הממשלה הרעה שתקום – כל אלה יאפשרו לנו לייצר אלטרנטיבה אמיתית ולשוב ולתפוס את מקומנו כמפלגת שלטון מרכזית וחזקה. אכן, זה לא יהיה קל. אבל ישיבה עלובה בממשלת ביבי-ליברמן-ש"ס-הבית היהודי – היא מוות מוסרי ופוליטי..."

שחרור גלעד אינו "עסקה" ולגלעד אין "מחיר"

שלי בראיון לרשת ב' ובמאמר במעריב: "גלעד צריך להיות בבית, נקודה... הורים ששולחים את ילדיהם לצבא כורתים ברית בלתי כתובה עם המדינה. לגלעד אין מחיר משום שלהקרבה, ולאחריות הדדית, ולציונות, וללכידות חברתית – אין מחיר."

זה שאתם שותים את האספרסו הנכון זה לא אומר שאתם לא עבדים במקום העבודה שלכם

בחודשים האחרונים, בעקבות ישומו של חוק התלוש שחוקקתי, הולכת ומתבהרת לי עובדה שאני יודעת אותה מזמן, אבל מעולם היא לא התחדדה לי כל כך כמו עכשיו: שתופעות של עבדות מתרחשות בממדי ענק לאו דווקא אצל עובדי הקבלן העניים, אלא גם, ואולי בעיקר, אצל מעמד הביניים. בעיתונות, בתקשורת, בעריכת דין, בהייטק התברר ששיטת החוזה הגלובלי הפכה מכשיר ניצול המוני. כנסו לבלוג

תמיד פלורה. מה קורה כשפעיל חברתי כותב רומן

חבר שלי ושותף לדרך, עו"ד יובל אלבשן, כתב רומן מקסים, בשם "תמיד פלורה". יובל ואני חולקים השקפת עולם משותפת. כמעט תמיד אנחנו רואים התרחשויות כלכליות, חברתיות ופוליטיות עין בעין – והוא אחד האנשים שאני נוהגת להתייעץ איתם הרבה. הוא מרצה בכיר למשפטים באוניברסיטה העברית, והיום הוא גם מנהל את רשת מרכזי הזכויות של ידיד.

תגיות:

הזדמנויות חדשות

שלי כותבת על התבוסה הקשה של מפלגת העבודה בבחירות, עושה חשבון נפש, מונה שגיאות, אבל גם אומרת כי "יש משברים שטומנים בחובם הזדמנות גדולה, וכזה הוא המשבר הזה, אשר יאפשר, תוך ישיבה באופוזיציה, יצירת אלטרנטיבה שלטונית אמיתית. אני מבקשת מכם להיות שותפים – קודם כל במאבק על הישיבה באופוזיציה, אחר כך על יצירת האלטרנטיבה. זה יהיה קשה אבל גם מלהיב ומלא תקווה."

כי טוקבקים עושים באהבה או שלא עושים בכלל

היינו המפלגה היחידה שלא שילמה לאנשים כדי שיכתבו טוקבקים לטובתה. אחרי הבחירות כתבנו מכתב תודה לכל 140 הטוקבקיסטים המתנדבים והרשימה הגלויה הולידה התכתבות בין הטוקבקיסטים, שעודה נמשכת והריהי כאן לפניכם. אתם מוזמנים להמשיך אותה.

המפלגה שלי

שלי מבקשת: אל תבזבזו את הקול שלכם על מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה: "על כל מי שמאמין שהמדינה, משאביה ואנשיה היא של כולנו ולא רק של בעלי ההון, להיות צודק וגם אחראי. לא לבזבז את קולו על מפלגה קטנה או על כזו שאפילו לא תעבור את אחוז החסימה, ולהצביע למפלגה שלי - מפלגת העבודה". צפו בתשדיר

קרקעות המדינה הן רכוש כלל הציבור

"אפעל לעצירת היוזמות להפרטת מנהל מקרקעי ישראל, לרבות היוזמות להפרטתן של קרקעות המדינה – שהן רכוש כלל הציבור - לבעלי ההון." שלי משיבה לשאלון מפורט של החברה להגנת הטבע למועמדים לכנסת הבאה. השאלות והתשובות בפנים