"החלק שהיה הכי קשה ושהכי נחרט לי בזיכרון היה כשהתחבאתי בארון בדירה של פולנים. הייתי שם לגמרי לגמרי לבד, במשפחה זרה, שלא התייחסה אליי, שעשתה את זה רק תמורת כסף, הרבה כסף, והייתי מבודדת לגמרי מהעולם". האזינו לראיון ששודר היום בקול ישראל עם אמא של שלי, חנה יחימוביץ', ניצולת שואה, ועם הבת של שלי, רמה

"אני מפסיקה לנשום... דמות גבוהה רזה של חייל גרמני בתוך חריץ האור... בלי להתכוון ולהבין אני צועקת, 'טיפוס, טיפוס'!... הוא מסתובב, יוצא וטורק את הדלת." אמא של שלי, חנה יחימוביץ', ניצולת שואה, כתבה ספר יחד עם ארבע ניצולות נוספות שהיו ילדות בשואה, "חמש ילדות מספרות" שמו. צפו בכתבה ששודרה בחדשות ערוץ 2, ובה מספרות חנה יחימוביץ' וחברותיה את סיפורן לעודד בן עמי, והאזינו לראיון בקול ישראל עם חנה ועם רמה, בתה של שלי

אתמול בישיבת ההנהלה הראשונה, הפתיע ליצמן את המשתתפים כשלא היסס להתקיל אותם בשאלות מתחום סמכותם. הוא הודיע כי בכוונתו לעבוד בצמוד עם הכנסת והצהיר כי הוא מקורב מאוד לחברי הכנסת חיים אורון, שלי יחימוביץ' וראובן ריבלין, עד ש"כמעט הכריזו עלינו כסיעה", לדבריו.

שלי על אבטחת השרים: "זהו בזבוז מטורף של כספי ציבור - הגודל הבלתי סביר של הממשלה הנוכחית הופך את העניין לנטל אמיתי ומיותר על כתפיו של הציבור. לאבטחת כלל השרים ואישי הציבור אין הצדקה עניינית והיא משמשת במערכת הפוליטית כסמל סטטוס"

שלי בראיון לרינו צרור בגלי צה"ל: "אם השר לביטחון פנים מעלה על דעתו שתכנית האוצר להקמת משטרות עירוניות תוריד לו עומס מהמשטרה ובתמורה מישהו יתקצב את הרשויות המקומיות, הוא יכול לשכוח מזה. אולי ברשויות חזקות ראש העיר ימצא תקציב, אבל ברשויות עניות לא תהיה משטרה בכלל..." האזינו לראיון

שלי מגיבה לפרסום משכורות הבכירים במשק במאמר ב-The Marker: "בדרך אל הדיווידנד שכולנו אמורים ליהנות ממנו - בנו לעצמם המנכ"לים באמצעות שכרם המופרז תחנה, מסלול עוקף דיווידנד, שבה שלחו ידם אל הרווחים שלנו. וגם כעת, כשתשואות המניות בשפל, הם ממשיכים לשבת באותה תחנת לקיחה..."

שלי בראיון לרשת ב' ובמאמר במעריב: "גלעד צריך להיות בבית, נקודה... הורים ששולחים את ילדיהם לצבא כורתים ברית בלתי כתובה עם המדינה. לגלעד אין מחיר משום שלהקרבה, ולאחריות הדדית, ולציונות, וללכידות חברתית – אין מחיר."

כל העשירים טובים המה ונערצים בעיני שטרסלר, ועלינו להיות אסירי תודה להם. זו גישה פרימיטיבית, והמינימום המתחייב הוא לעשות הבחנה בסיסית בין כלכלת אמת לכלכלת שקר, כפי שהיטיב להגדיר זאת מנכ“ל מוטורולה אלישע ינאי. אנשי כלכלת האמת, תעשיינים ועובדים כאחד, מקימים מפעלים ומייצרים בעזרת השכלתם ומיומנותם מוצרים אמיתיים. אנשי כלכלת השקר יצרו ”מוצרים פיננסיים“, פיקטיביים ומלאים באוויר חם. כלכלה דמיונית ומסוכנת שאין קשר בינה ובין המציאות

שלי במאמר על כוונת האוצר לביטול הארכת חופשת הלידה: ”גבר יתקשה להבין זאת, בוודאי גבר צעיר רווק, שטרם ראה את אשתו יולדת. האוצר, לצערי, משופע בעולי ימים כאלה, שאופי חייהם של בני תמותה אינו נהיר להם. משם יצא כנראה רעיון העיוועים לקצר, כחלק מגזירות חוק ההסדרים, את חופשת הלידה, אחרי שכ־100 אלף נשים עובדות כבר נהנו מן ההארכה. גבר יתקשה להבין זאת, ולכן, יפה היה לראות את שותפי לחקיקה ח“כ סער נהרג על כך שהחוק ייכנס לרשומות בו בלילה, כדי שנשים שילדו ביום שלמחרת כבר יהנו ממנו.

שלי כותבת על הילרי: ”הילארי קלינטון הגיעה אל תקרת הזכוכית והתקרה התנפצה מעליה. ומלמעלה, כשהיא פצועה ומדממת משברי הזכוכית, חיכה לה, איך, לא, גבר. אמנם לא לבן, אבל כצפוי גבר. זה טיבה של המהפכה הפמיניסטית: היא מורכבת מכדי שתהיה בה הכרעה, לעולם היא לא תהיה פופולארית, והיא יוצאת מן האופנה אף שמעולם לא היתה באופנה ואף שמטרותיה לא הושגו: יצוג נשים באליתות עודו דל, בעולם העבודה הן הולכות ונשחקות במקום להמריא, וההון העולמי מוחזק כמעט כולו בידי גברים.“ המאמר המלא בפנים ובמוסף ’סופשבוע‘ של מעריב