שלי בנאום במליאה: "יש לי תחושה קשה ביותר, שכאשר בכל העולם – 20 המדינות המובילות עושות חשבון נפש עמוק ושינוי משמעותי בדבר קסמו של השוק החופשי ויכולותיו העילאיות להסדיר את העניינים באמצעות אותה יד נעלמה - אצלנו לא למדו דבר ולא שכחו מאומה. הלוואי ואתבדה..."

שלי בנאום במליאה: "התפיסה הזאת של מדינה כעסק היא תפיסה הרסנית והיא אחד הגורמים המרכזיים לקריסת המפעלים היום. כפי שיש איום ביטחוני וצבא-הגנה לישראל נחפז, גם אם ההוצאה הכספית היא מאוד גדולה, להגן על ביטחון אזרחי ישראל, כך כשיש איום תעסוקתי מדינת ישראל צריכה לגונן על ביטחונם התעסוקתי של אזרחיה"

"חברי וחברותי בכנסת, בהמשך לפעילותי הפרלמנטרית בנושא בכנסת הקודמת, הקמתי את השדולה למען העובדים. המאבק על זכויות העובדים הוא מאבק על כבוד האדם וחרותו ועל דמותה של החברה הישראלית. בשדולה נפעל לאכיפת חוקי העבודה וזכויות העובדים, נהיה שותפים לכל מהלך של יצירת מקומות עבודה והגנה על מקומות עבודה קיימים ונושיט סיוע ככל יכולתנו לקבוצות עובדים. אני מזמינה אתכם להצטרף לשדולה"

שלי מעניקה לצ"ח את פרס קידום עבודת נשים בפריפריה ומבקרת את התנהלות מעסיקה של עובדות הניקיון: "מצער שהנהלתה של אוניברסיטה, המתיימרת לחזק את הקהילה שהיא פועלת בתוכה, נותנת יד לעושק של אנשי הקהילה העניים. אבל מנגד, מעודד להיווכח שיש מי שפועל נגד ניצול זה, בנחישות, באומץ, ובלי לחשוש משררה ומסנקציות מידי ההנהלה."

לקראת 1 באוקטובר 2008 עלו חששות כבדים שחוק חברות כוח-אדם, שעומד להיכנס לתוקף, יפעל כחרב פיפיות, ובמקום לגרום להעסקתם של עובדים שעבדו עד כה כעובדי חברת כוח-אדם, יגרום דווקא לפיטוריהם מן העבודה, כדי שהמעסיק לא ייאלץ להעסיק אותם באופן ישיר. העסקה ישירה, כידוע לכולנו, היא צורת העסקה שהולכת ונכחדת מן העולם, והולכת וגדלה שיטת ההעסקה באמצעות קבלנים, חברות כוח-אדם ושאר סרסורי אדם למיניהם.

השר רפי איתן: אני מתכבד להודיע לכנסת, כי הממשלה, בישיבתה מ-17 באוגוסט 2008, החליטה כדלקמן: להעביר, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה, את שטחי הפעולה המפורטים להלן, מהאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, אל המשרד לענייני גמלאים: - - שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): בושה וחרפה... אני מציעה להעביר גם את מעונות היום למשרד לגמלאים..."

חוק עידוד הטקסטיל הישראלי עובר בקריאה ראשונה. שימו לב לכל תרגילי ההשהיה של שלי וחבריה מצד אחד והזירוז מצד שני, כשהחכים מוותרים על זכותם לנאום כדי להזדרז ולהצביע כל עוד יש רוב גדול לחוק באולם, ואיך דוד טל מתגייס להשהיה אחרונה כשמתברר שאפשר להביא עוד כמה חכ“ים.

נקפו החודשים, חלפו תשעה חודשים, ויום הדין הגיע – המדינה צריכה לקיים את החוק במשרדיה שלה, לא כאוכפת חוק – כמעסיק. ומה עושה המדינה? שולח החשב הכללי באוצר שוקי אורן חוזר מחוצף – ואני מרשה לעצמי לומר, עברייני – לכל משרדי הממשלה, ובו הוא מתריע מפני כניסת החוק לתוקף, והוא מציע שלוש שיטות להתמודד עם החוק הזה, שמצטייר ממכתבו כמין גזירה שחייבים להתמודד עמה ולנצח אותה ולא לקיים אותה בשום פנים ואופן

מה מבקשים האנשים האלה ששכרם לא עולה בהרבה על שכר המינימום, גם אחרי עשרות שנות ותק, אנשים שבאמת מרוויחים משכורות נמוכות ועובדים קשה מאוד. מה הם מבקשים? הם מבקשים עוד עובדים סוציאליים כדי להציל את השירותים שהם מספקים מקריסה מוחלטת, כדי לעזור לקורבנות המעונים שהם מטפלים בהם. זה מה שהם מבקשים, לא יותר מזה. ראיתם אי-פעם בקשה יותר צנועה מזאת של ציבור שובתים? לעצמם הם מבקשים את זה? הם מבקשים זאת בשביל ציבור המטופלים שלהם. הרי הם עצמם יכולים לטפל בפחות מטופלים ולדחות את הטיפול ולא להגיע אל מי ששרוי במצוקה. אלא שהם לא מוכנים להפקיר את הציבור שהם מטפלים בו. על כך הם שובתים

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה החוק ה-14 במספר שלי שנכנס לספר החוקים, ואני חייבת להודות שהיום אני נרגשת באופן מיוחד, כי בעיני זה החוק החשוב ביותר שחוקקתי עד היום. אני מאמינה שחשיבותו עצומה לציבור העובדים בישראל. זה חוק דרמטי בכל הקשור בזכויות עובדים